ספרים בעברית

מאת פרופ' מרדכי רוטנברג


ניתן לרכוש את כל הספרים דרך הדואר מחנות הספרים "חברותא" בהנחה משמעותית. havrutabooks@gmail.com

"קיום בסוד הצמצום" מוסד ביאליק 1990

"שבעים פנים לחיים"- רה ביוגרפיה מדרשית כפסיכותרפיה אישית, מוסד ביאליק 1994

"פרדס הנפש" – הגשר הפסיכו-תרפויטי בין הרציונאלי למיסטי, הוצאת אקדמון 1996

"היצר", הוצאת שוקן  1999

"ממקדש למדרש", הוצאת שוקן 2001

"נצרות ופסיכיאטריה",  הוצאת האוניברסיטה המשודרת  1994, 1998

"פסיכולוגיה יהודית וחסידות",  האוניברסיטה המשודרת 1997, 1999

"החיים כמדרש" – עיונים בפסיכולוגיה יהודית, הוצאת יהדות כאן ועכשיו ידיעות אחרונות 2004,   עורכים: שחר ארזי, מיכל פכלר וברוך כהנא.

"שכול והאגדה החיה", הוצאת יהדות כאן ועכשיו של ידיעות אחרונות 2005

"על החיים והאלמוות", הוצאת ראובן מס, 2008

מבוא לפסיכולוגיה של הצמצום, תיאוריה יהודית. במדעי החברה, נשמה - סדרה בפסיכולוגיה יהודית, הוצאת ראובן מס, 2010.

החיים כמסע תנ"כי: סוד היצר והיצירה המדברית, הוצאת ידיעות אחרונות, 2012.

"קיום בסוד הצמצום" מוסד ביאליק 1990

השפעתן של תיאוסופיות מזרחיות ונוצריות על התנהגות חברתית אמנם נידונו בהרחבה, אך עד כה טרם נעשה מאמץ סיסטמי לנתח את היחס האפשרי בין מערכות אתיות יהודיות ובין דפוסים של נורמות חברתיות בנות-זמננו.  הגם שהאתיקה הנוצרית היא אגוצנטרית מטבעה, בעוד שהאתיקה היהודית המיוסדת על העיקרון של "ערבים זה בזה" נשארה קולקטיבית במהותה – מפתיע הדבר שקיימת נטייה לכרוך את שתיהן במונח המעורפל "המסורת היהודית-נוצרית", המרמזת כי מה שהיה פעם יהודי הוא כיום נוצרי.

מרדכי רוטנברג, ידוע ממחקריו על השפעתה של תפיסת העולם הפרוטסטנטית על הדטרמיניזם הפסימי, המאפיין את מדעי-החברה והפסיכולוגיה במערב. בספר זה הוא מציג יסודות של משנה, פסיכו-חברתית סדורה הגזורה מהאתיקה היהודית-חסידית. תוך שימוש בפרדיגמת הצמצום החסידית-קבלית, שעל פיה האדם מחקה את האל המצטמצם מרצונו כדי לפנות מקום לעולם הזולת – פרופ' רוטנברג מראה כי לא הפיטום של האני האישי או החברתי עשוי להסביר את המצוי והרצוי לקדמה האנושית, אלה צמצום האגו.

בחלקו הראשון של הספר, המחבר מנתח כיצד נורמת הצטמצמות הדדית עשויה לפתי מערכת חברתית סימביוטית, המבוססת על ריבוי אידיאלים שוויוניים להגשמה, או מערכת פרזיטית של "שנוי" שלפיה "יששכר" הלמדן ו"זבולון" הסוחר משלימים זה את זה או משתלטים זה על זה. החלק  השני של הספר מראה כיצד יחסי "חוצפה כלפי שמיא" של "אני ואתה" דיאלוגיים מאפשרים לתלמיד-הבן להתעלות על האב-הרב, בניגוד ליחסי "אני או אתה" הדיאלקטיים אשר אינם מאפשרים דו-קיום עם אב אדיפלי מסרס הבלתי ניתן להשפעה.

בחלק השלישי נדונה התפיסה החסידית הפופולארית של "ירידה לצורך עליה" המוצגת כתיאוריה של סטייה פונקציונאלית, המכחישה למעשה את קיומו של הרע. בהתאם לכך רוטנברג מראה, כי בניגוד למודל המאניה-דפרסיה הגזור מהפסיכיאטריה המודרנית, אשר לא הצליחה לשחרר את האדם המערבי הרציונאלי מפחדים אי-רציונאליים, הרי "ירידה" חסידית נתפסת כמצב זמני מחסן לקראת ה"עליה" וההתעלות האכסטטית של שמחה ודבקות.

באפילוג החותם את הספר מוצג מושג הפרדוקס כפסיכוסופיה אלטרנטיבית לתיאוריות הקונפליקט. כאן המחבר טוען כי כוח הצמצום מאפשר דו-קיום פרדוקסאלי של ניגודים כביכול. לכן הקושיא ההיפותטית מאפשרות רה-ארגון יצירתי של "אני ואתה" המתעלים יחדיו בניגוד לתשובה הסינטטית של ה"אני או אתה", המבטלת את המנוגד כדי להתעלות עליו.

"שבעים פנים לחיים"- רה ביוגרפיה מדרשית כפסיכותרפיה אישית, מוסד ביאליק 1994

בספרו "קיום בסוד הצמצום" הניח פרופ' רוטנברג את היסודות למודל התנהגותי השואב את השראתו מן המקורות היהודיים, בספר זה הוא מוצא במערכת הפרשנית המדרשית בסיס לכינונה של פסיכולוגיה דיאלוגית, כאלטרנטיבה לפסיכולוגיה הפרוידיאנית הדיאלקטית.

כיצד התייחס היהודי לכישלונותיו בעבר? איזו השפעה פסיכולוגית מצטברת עשויה להכיל העובדה, שבתורה שבכתב מצוי תיאור חטא הניאוף של דוד המלך בעוד שבתורה שבעל-פה, נאמר על כך :"כל האומר דוד המלך חטא אינו אלה טועה"?

בשעה שמצויה בידנו ספרות היסטוריוסופית עשירה העשויה להסביר כיצד יצרה האמונה המיסטית בגאולה עתידית פסיכולוגיה אופטימית, נעלם מעינינו דגם פסיכולוגי המבהיר כיצד שיקם היהודי את חווית הרדיפות ותלאות העבר לכדי זהות רציפה שפניה לעתיד.

מרדכי רוטנברג, הידוע ממחקריו ומספריו המשווים את הדגמים הפסיכולוגיים הגלומים בתיאולוגיה הפסימית בנצרות לפסיכולוגיה האופטימית הניתנת לגזירה מהתפיסה החסידית-קבלית, מציג בספר הנוכחי מודל לפסיכולוגיית-זמן מחזורית שאת עקרונותיה הוא דולה מעולם המדרש. בניגוד לפסיכולוגיה לינארית של נפילה היונקת את יסודותיה מהאמונה הנוצרית בחטא הקדמון, תפיסת הזמן המדרשי מושתתת, לדעת המחבר, על מחזוריות פסיכולוגית של תשובה המאפשרת שיקום הביוגרפיה האישית.

בניגוד לפרשנות פונדמנטליסטית, שעל פיה העבר המוכתם הוא ספר חתום, הפרשנות המדרשית של "שבעים פנים בתורה" מדרבנת לבחירה חופשית של פירוש המתאים לשיקום האישי. את היחס ההרמנויטי, לעומת היחס ההרמטי לעבר האישי הכושל המעוגן בצו היהודי שמותר לפרש כל אות ודיבור כל זמן שאדם לא פורש מהציבור, מכנה רוטנברג "רה-ביוגרפיה" מדרשית, שאותה הוא פורש בספר שלפנינו.

בחלקו הראשון של הספר המחבר מוכיח כיצד הדיאלקטיקה ההגליאנית-מרקסיסטית יוצרת פסיכולוגיה דטרמניסטית ופונדמנטליסטית, שבמסגרתה פועל הפסיכותרפיסט כ'מסיונר' המתמרן את מטופלו לפרש את עברו אך ורק במונחים של אשמת החטא האדיפלי הקדמון. בחלקו השני של הספר מוצגת פסיכולגיית התשובה המדרשית המאפשרת פרשנות רטרואקטיבית של 'זכרונות העבר כזכויות בהווה'. החלק האחרון דן בתפיסת זמן תוך-אישית הפועלת כתרפיה של דו-שיח פסיכוסופי בין גיל-הנעורים החומרני- סופי לבין גיל הזקנה המיסטי-אינסופי.

"פרדס הנפש" – הגשר הפסיכו-תרפויטי בין הרציונאלי למיסטי הוצאת אקדמון 1996

האם נכון יהיה לקבוע כי חרף החרם שהטיל העולם המערבי מאז "עידן התבונה" על החשיבה המיסטית בשל היותה כביכול אי-רציונאלית וסכיזופרנית, פחדיו של האדם מהעולם הבלתי-ידוע עדיין ממשיכים להיות אי-רציונאליים בגין העובדה שאין הוא יכול לנבא אסונות טבע ומוות בלתי צפויים?
היש קשר בין משבר ההצטרפות לכתות וההתמכרות לסמים שחוו בני-נוער מערביים להתעניינותם הגוברת במיסטיקה יהודית?
בספרו זה, פרד"ס הנפש המשלים את הטרילוגיה של המשנה הפסיכו-סופית שמרדכי רוטנברג החל לפתחה בשני ספריו הקודמים קיום בסוד הצמצום ושבעים פנים לחיים ניתן למצוא תשובה לשאלות הנדונות.
פרופ' רוטנברג מציג בפרד"ס הנפש תיאוריה פסיכולוגית עם הדגמות טיפוליות הממחישות כיצד שיטת הפרשנות הפלורליסטית שטיפחה המסורת היהודית יוצרת גשר פסיכו-תרפויטי בין הגישה הקוגניטיבית, הגלומה בעולם ה"פשט" הרציונאלי ובין עולם ה"סוד" המיסטי-קבלי.

גשר פסיכו-תרפויטי זה מאפשר מעבר דו-סטרי בין חשיבה בשפת ה"פשט" ושפת ה"סוד".
כך מראה רוטנברג, כי בניגוד למערב, אשר מתוך דאגת יתר לטיפוח האדם הטכנו-רציונאלי גרם לפיתוח מוסדות,הגליה לחולי-נפש" אי רציונאליים. הלגיטימציה המוענקת ביהדות לחשיבה המיסטית מאפשרת טיפול בפגועי-נפש המזקקים לתקשר עם העולם העל-טבעי בעקבות אסון או מצוקה אישית בלתי מוסברת.

רוטנברג טוען איפה, כי במובן הכללי יותר, אפשרות זו לפרש פרשיות חיים או "לשלחן" (להלחין מחדש) את תווי מנגינת עברו הכושל של האדם כדי לטוות  מהם מזמור שיר חדש לעתידו לפי מפתח פיוט הצפון ב פרד"ס, הידוע על פי ראשי-התיבות פ(פשט), ר(מז), ד(רש), ס(וד),- מכילה את תרומתה של מורשת התרבות היהודית לציביליזציה המערבית.
הכותרת אשר מורכבת בחלקה הראשון משפת סמלים "פרדס הנפש" ומחלקה השני בשפה רציונאלית מסמלת את הגשר המתבקש עבור הקוראים בין שני העולמות.

"היצר" הוצאת שוקן  1999
האם העובדה, שהמונחים "יצר" (פיזי) ו"יצירה" (רוחנית) גזורים מאותו שורש, מקפלת בתוכה תפיסת מיניות ייחודית, השונה במהותה מזו השלטת בתרבות המערבית? מרדכי רוטנברג פיתח בספריו גישה דיאלוגית לחקר היחס בין הפסיכולוגיה והדת. על סמך ניתוח מקורות מהמסורת היהודית הוא טוען, שמתוך הקשר סמנטי בין יצר ליצירה משתקף מודל מורחב של מיניות, שעל פיו דחף היצר הפיסיולוגי כולל ומזין את אנרגיית-היצירה הרוחנית.

לדעת רוטנברג, נעות המהפכות המיניות במערב בתנודת מטוטלת מדיכוי לביטוי, משום שהן מעוגנות בתפיסת השניות היוונית-נוצרית, המפרידה בין גוף לנפש. לעומתן פועלת המערכת ההוליסטית היהודית של ה"יצר-יצירה" כרצף, הכולל גם אפשרות שווה לכל נפש לחוות ריגושי-שיא של דבקות אקסטטית רוחנית אותם חש בדרך-כלל רק האמן.

היצר, המציג מודל אלטרנטיבי לתפיסת המיניות הביולוגית הצרה השלטת במערב, מראה גם כיצד דפוסי התקשורת הרומנטיים השוויוניים, הגלומים ברצף יצר-יצירה, עשויים להתמודד עם בעיות האלימות וההטרדה האופפים את יחסי המין והיחסים בין המינים במערב בעידן האיידס.

ספר היצר עוסק בפסיכולוגיה של המיניות מנקודת מבט יהודית, כשמרכזה רעיון הצמצום, שיסודו במיתוס הבריאה הקבלי. בספרו "היצר" מתמודד רוטנברג עם המודלים הפמיניסטיים העדכניים ועם ה"מטוטלת" המאפיינת את החברה המערבית הסובלת מהסתירה בין השאיפה לביטוי היצר לבין השאיפה לדיכויו (תחת הכותרת "הטרדה מינית") הוא עושה זאת ע"י פיתוח מודל מורחב של מיניות המקשר בין הצד הביולוגי – פיזי לבין ההפריה הרוחנית- מיסטית. גם כאן בולטת יכולתו לחבר בין המושגים המופשטים ביותר לבין הזרמים החברתיים המתרוצצים בחברה המודרנית, כפי שכתב עליו פרופ' ב.ל. דיאמונד מאונ' קליפורניה: " בחידושים יוצאי –דופן, המחבר משלב בין ישן וחדש, בין התיאולוגי למדעי, בין המיסטי לפרגמאטי, על מנת להאיר הערות מבריקות חדשות על הבעיות החברתיות האקוטיות שבזמננו".

"ממקדש למדרש" הוצאת שוקן 2001

בספרו "ממקדש למדרש" מדגיש פרופ' רוטנברג את הסכנה הטמונה בתפיסות דתיות כאשר נעשה בהן שימוש פונדמנטליסטי טוטליטארי באמצעים של שטיפת מוח גלויה או סמויה. רוטנברג מקשר זאת למושגי היסוד שלו כשהוא מבחין בין חברה בה קיימת אמת אחת בלבד, המועברת ע"י מנגנוני "רובוטיזציה", לבין חברה בה נתפסת האמת כפתוחה ליצירתיות. המושגים שפיתח רוטנברג בספר זה שמשו מזרחן כפרופ' עמנואל סיוון על מנת לנתח את התשתית הפסיכו- סוציולוגית של הארגונים הפונדמנטליסטים המוסלמים לאחר אירועי האחד עשר בספטמבר. ניתוח זה, שבוצע על פי הזמנת ממשלת ארה"ב, מראה שוב כיצד מושגים תיאורטיים מופשטים של רוטנברג מיושמים בניתוחים של אירועים עכשוויים.

האם הדמוקרטיה משרתת את אויביה, משום שמגזרים פונדמנטליסטיים דורשים בשמה שוויון זכויות בשעה שהם רומסים כל שביב של ביטוי חופשי מחבריהם?
עד כה התמקדו חוקרי הפונדמנטליזם בניתוח אידיאולוגיות דתיות ואלימות. ממקדש למדרש הנו ספר ראשון המתחקה אחר המנגנונים הפסיכולוגיים היוצרים את האדם הרובוטי, הפועל בשם אמת אחת.

מרדכי רוטנברג מזהה בשינון ההיפנוטי של מנטרות יסודות של פונדמנטליזם פסיכולוגי המוחדרים דרך סוגי מוסיקה חדגוניים, דפוסי תפילה, מדיטציה, מסיבות טרנס, הענקת קמיעות ואף דרך ה"תקינות הפוליטית" בכלי תקשורת מודרניים .

על-ידי הבחנה מטפורית בין יסודות "מקדשיים-רובוטיים" ובין יסודות "מדרשיים-יצירתיים", החצובים מתוך מסורות מנוגדות של התפילה היהודית, מציג רוטנברג מודל מאזן המעוגן בתפיסה של "שבעים פנים לתפילה".

כהמשך למשנה הדיאלוגית אותה פיתח בספריו הקודמים, טוען רוטנברג כי רק חינוך לפי נוסחת ספר היצירה, מאפשרת היפוך האותיות "נגע" ל"ענג", עשוי למנוע את טיפוחו של הפונדמנטליזם הרובוטי הצומח מדבקות במילה, שעל-פיה יש רק אמת אחת.
רוטנברג מציע אפשרות חדשה לדו-קיום בעולם של אי-ודאות וניגודים.

"נצרות ופסיכיאטריה" – הוצאת האוניברסיטה המשודרת  1994, 1998

האם יש קשר בין האמונה בטבעו הרע של האדם המשתקפת מאגדות ילדים גרמניות, כגון זו הידוע כיהושוע הפרוע, לבין קביעתו של הפסיכולוג קרל יונג כי מותו של ישוע הנצרי מסמל את "הצליבה הפסיכולוגית" שכל בן תמותה חווה במהלך חייו?

האם הצהרתו של אבי הפסיכולוגיה המודרנית ויליאם ג'יימס, שהנצרות והבודהיזם הן הדתות המפותחות ביותר מכיוון שהן פיתחו את היסוד הפסימי שעל פיו אדם חייב למות כדי להיוולד מחדש לחיים אמיתיים, היא קביעה מדעית הנקייה מכל השפעה תיאולוגית.

פרופ' מרדכי רוטנברג, מוכיח בסדרת הרצאות המוגשות בספר נצרות ופסיכיאטריה, כי מתחת למה שמכונה וידוע במערב כפסיכולוגיה של חיי היום-יום, חבויה למעשה תיאולוגיה נוצרית ובעיקר זו הפרוטסטנטית, המכוסה במעטה של מדעיות-אובייקטיבית אשר הולך ומתעבה עם חלוף השנים.

כך למשל, טוען רוטנברג, כי הגזירה הקדומה על פי האמונה הקלוויניסטית, אשר קובעת לפני לידתם של בני-האדם שהם יהיו "ארורים" או "נבחרים" מונצחת בימינו בחלוקה בין חסרי התקווה הפסיכוטיים והפסיכופטיים לבין הנוירוטים המצליחנים. בדומה מהווה האשמה האדיפלית גלגול מודרני לאשמת החטא הקדמון כמו שמהווה תרפיית ה"תובנה" הפסיכודינמית את המשכה הטבעי של מסורת הווידוי הנוצרי החצובה מהאינטרוספקציה הרטרואקטיבית ביחס לחטאי העבר.

"פסיכולוגיה יהודית וחסידות" – האוניברסיטה המשודרת 1997, 1999

שמו של ספר זה עשוי, מן הסתם, לעורר תמיהה בקרב הקוראים שכן הפסיכולוגיה הקשורה בתודעתנו למדע הרפואה, היא תחום שעוסקים בו חוקים אוניברסאליים ואובייקטיבים ואם אומנם כך, מה לה ולדת היהודית או לדת בכלל. יתר על כן, כיצד ניתן לכרוך פסיכולוגיה האמורה להיות שווה לכל נפש במושג אתנו-צנטרי-עדתי קרי היהדות?

ובכן מן הראוי להבהיר כי בהקשר הנוכחי השימוש במונח פסיכולוגיה אינו מתייחס למרכיבים הניורופיסיולוגים המשפיעים על ההתנהגות האנושית, אלא רק לאותם צפנים דתיים-תרבותיים; לאותם אידיאות אפלטוניות המעצבות את אמונותינו ביחס למשמעות החיים והמוות ואשר אותן אנו מפנימים כבר בגיל צעיר מאוד, בעיקר בעידן התקשורת. הנחה זו, שצפני-על דתיים-תרבותיים מעצבים נורמות התנהגותיות שהן חילוניות במהותן גזורה מתוך הסוציולוגיה הקלאסית של הדת אשר הוכיחה כי אין להבין למשל את החריצות של האמריקאי החילוני הממוצע או את השלווה של ההודי החילוני המצוי, מבלי להניח שהתנהגותן עוצבה על ידי דוקטרינות דתיות שונות שעברו תהליך של חילון.  

בספר זה המהווה המשך למשנה הסדורה אותה פיתח פרופ' רוטנברג בספריו "קיום בסוד הצמצום", "שבעים פנים לחיים", "פרד"ס הנפש" וספר "היצר", מציג רוטנברג בצורה תמציתית את ה"פסיכולוגיה העממית" שצמחה מתוך המסורת היהודית ובעיקר זו החסידית ואשר בלעדיה אין להבין את מסורת הקהילתיות היהודית, את הרצף המגשר בין היצר ליצירה כמו גם את האופטימיזם הספון בתפיסת ה"ירידה צורך עליה".

"החיים כמדרש" – עיונים בפסיכולוגיה יהודית הוצאת יהדות כאן ועכשיו ידיעות אחרונות 2004, עורכים: שחר ארזי, מיכל פכלר וברוך כהנא.

בספר מופיעים סיפורים שעובדו וטופלו בשיטה פסיכולוגית חדשנית ומקורית המבוססת על חשיבה יהודית-מדרשית עתיקה שאותה פורש הספר. בין השאר עוסקים המחקרים בספר בשאלות הבאות:

  • מהם עקרונות פסיכולוגים אלו של החשיבה התלמודית והמדרשית.
  • מהי משנתו הפסיכולוגית הייחודית של החסידות.
  • כיצד הקדימו הרמב"ם ואבן-גבירול את גילוייו של פרויד?
  • האם מודל קבלי עתיק יכול שמש בסיס למחקר המודרני של המוח האנושי?
  • מהי תפישת הנשמה בחכמת הקבלה?
  • האם  האשה היא רק "צלע" של האדם או דמות עצמאית שלמה?
  • כיצד יכול אדם "לדרוש מחדש" את סיפור-חייו?

הסיפורים המסות והמחקרים, שנכתבו על-ידי טובי החוקרים והמטפלים, נפגשים בספר זה ויוצרים פסיכולוגיה יהודית-דיאלוגית ייחודית, התורמת תובנות חדשות ועמוקות לפסיכולוגיה המודרנית, ופותחת בפני כל איש ואישה דרכים חדשות להתבוננות בעברם, בתקווה לשנות ולשפר את עתידם.  

"שכול והאגדה החיה" הוצאת יהדות כאן ועכשיו של ידיעות אחרונות 2005

בספרו "שכול והאגדה החיה" מתייחס רוטנברג למצוקות חברתיות אקטואליות של החברה הישראלית באופן ספציפי סביב נושא השכול. הוא מבחין בין סוגים שונים של שכול הכוללים למשל מחד "מוות גיבורים" אגדי,  מוות של חיילים מאש כוחותינו לבין מוות של חיילים המתאבדים, בטענה שהמשפחה נותרת  לאחר האבדן עם צורך ליצור אגדה חיה על הבן.

כל אדם וכל קבוצה נדרשים לטפח את הנרטיב הפרטי שלהם, את סיפור חייהם, לצורך הישרדותם הקיומית. מה קורה לסיפורי החיים בקרב משפחות השכול, כשה"מספר, אינו בחיים עוד? במשפחות של ניצולי שואה, כשהניצול מסרב לדבר, או במצב ה"אלצהיימרי" כשהמספר אינו מסוגל לדבר עוד? כיצד מטפחים סיפורי חיים בונים במצבים אלה.

אם הנרטיב הפוסט-מודרני מתייחס אך ורק לסיפור שאדם או קבוצה מספרים על עצמם, אזי מושג פופולארי זה אינו רק אגוצנטרי ביסודו, אלא גם פוגם בתרומתו להישרדות היחיד והחברה (בעיקר כשזו נאבקת על זהותה הלאומית). אם, לפי החוקרים, האגדה התלמודית – שהיא קורפוס של סיפורים על אנשים ואירועים – תרמה להישרדותו של עם ישראל בימי משבר ומצוקה אזי, יש בה מרכיב חיוני לפסיכולוגיה של ההישרדות הקיומית.

מתוך ניתוח מהפכני של מונחים סוציו-היסטוריים שגורים כגון אמפתיה, כריזמה ומיתוס, מפתח פרופ' רוטנברג חוליה נוספת במשנתו הדיאלוגית, הרואה באגדה שמטפחים אחרים מושג משלים למושג הנרטיב את משמעותה ואת חיוניותה של ה"אגדה החיה"- "הסיפור שאחרים מספרים" -   אפשר להבין אפוא באמצעות ההבדל בין החסיד שחלם שהוא הפך לאדמו"ר ובין מצב שגם החסידים חלמו זאת.

הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו, על עצמנו הם אמצעי הישרדות. זה, בשפה פשוטה, עיקר ענינו של הספר. במילים מסובכות יותר, הספר מוקדש ל"חקר טבעו ומשקלו של הנרטיב כבסיס לסיפור האישי והקולקטיבי". דגש נרחב יש בו לשימוש במושגים הלקוחים מתוך התרבות היהודית.

רוטנברג קורא ל"שלחון" ההלחנה מחדש" של הנפש, ו"מרכוז", כלומר לקחת עובדות ונתונים משולי הסיפור והעמדתן במרכז, במקרה הצורך.

"על החיים והאלמוות" הוצאת ראובן מס, 2008

דימויי גן-עדן כמעצבי התנהגות: נצרות, אסלם ויהדות.

לסיפור גן-העדן של ספר בראשית יש תפקיד עצום בעיצוב האופן שבו רואות תרבויות המערב והמזרח הקרוב את קו הגבול שבין חיי האדם הסופיים לבין השאיפה המתמדת לחיי נצח. גן- העדן משמש מעין תמונת תשליל ביחס לחייו הממשיים של בן-תמותה, תמונה של חיי נצח ומיניות בלתי מוגבלת. גן –העדן משמש כאשליה של האפשרות לחיי חוסר גבולות, של און נעורים אין-סופי, של חיים ללא מוות וללא זקנה. "אחרי בלותי הייתה לי עדנה?!" שואלת שרה, האם עדיין קיים גן העדנה שבו אין סוף ליכולתו של אדם לפרות? בעולם שבו פחד המוות המודחק הוא אחד מהדחפים המרכזיים שבחיי האדם, דימויי החיים שלאחר המוות הם אשליה חיונית.

לתמונה הזו יש גם צד אפל, האמונה בקיומו של גן-עדן שאליו הולכים המתים, הופכת את החיים לחדר המתנה, לפרוזדור המוליך אל העולם שמעבר. הספר על החיים והאלמוות הופך את הסדר הזה ומנסה להבין כיצד דימויי העולם הבא יוצרים התניה התנהגותית המעצבת את חיי העולם הזה. בספר הזה רוטנברג מפנה את תשומת הלב להתמודדות האנושית עם עולם הצמצום,  עולם המוות והסופיות שנוצר בגירוש מגן-העדן.

נקודת המבט ההשוואתית מאפשרת לספר להאיר את האפשרויות השונות הגלומות ברעיון העולם הבא. איזו דת מדגישה את פיתויי גן-העדן? איזו דת מהלכת אימים באיומי גיהינום? באיזו דת אפשר לעבור בקלות מגיהינום לגן-עדן בכוח הישגים רוחניים?האם אפשר לחנך אדם שיאהב את המוות? האם דימוי גן-העדן הוא האמצעי הבלעדי של הדתות להתמודדות עם פחד המוות. הדיון בשאלות הללו מקבל דחיפות עצומה מתוך המציאות הפוליטית, שבה השימוש בפחד המוות הפך לכלי נשק בינלאומי ובינדתי, שבכוחו אפשר לחנך אדם לאהוב את המוות ולצפות לו.

רוטנברג קורא ל"שלחון" ההלחנה מחדש" של הנפש, ו"מרכוז", כלומר לקחת עובדות ונתונים משולי הסיפור והעמדתן במרכז, במקרה הצורך.

מבוא לפסיכולוגיה של הצמצום, תיאוריה יהודית. במדעי החברה, נשמה - סדרה בפסיכולוגיה יהודית, הוצאת ראובן מס, 2010.

תורת הפסיכולוגיה היהודית של פרופ' מרדכי רוטנברג, מהווה אלטרנטיבה וקריאת כיוון חדשה, ביקורתית, ורעננה למדעי החברה המודרניים. בעוד שבספריו הקודמים חשף רוטנברג את המחשבה הנוצרית המונחת ביסוד הפסיכולוגיה המערבית, בספר הנוכחי הוא מציג בשפה קלה ומובנת לכל את הפסיכולוגיה של ה"ערבות ההדדית", אותה הוא דלה מתוך המקורות היהודיים.

המודל שרוטנברג מציג בספר זה קרוץ מתורת הצמצום הקבלית-חסידית על פיה הצטמצם האל על מנת לפנות מקום לעולם, ומשמש דגם למערך החברתי ולהתנהגות האנושית.

ברמה היישומית הספר מציג מודל טיפולי-חינוכי דיאלוגי בעל ארבעה מימדים המתייחסים לכל מערכת חייו של האדם, הכוללים את מעגלי היחסים הבין דוריים, התוך אישיים, הבין אישיים, והעל אישיים. הספר מכיל בנוסף מילון מושגים טיפוליים על פי פסיכולוגית הצמצום, שהוכן ע"י חברי הסגל של מכון רוטנברג - המרכז לפסיכולוגיה יהודית, הפסיכולוגים ד"ר ברוך כהנא ומיכל פכלר.

פרופ' מרדכי רוטנברג מן האוניברסיטה העברית הוא מחברם של ספרים רבים, ביניהם Damnation and Deviance, 'קיום בסוד הצמצום', 'שבעים פנים לחיים', 'פרד"ס הנפש', 'היצר' ועוד רבים אחרים, ועומד בראש מכון רוטנברג - המרכז לפסיכולוגיה יהודית בירושלים.

הספר מיועד לפסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מטפלים, אנשי מחקר ומתעניינים ביהדות, בחינוך, ובמדעי החברה.

לרגל צאת הספר החדש ניתן לרכוש אותו בהנחה

החיים כמסע תנ"כי: סוד היצר והיצירה המדברית, הוצאת ידיעות אחרונות, 2012.

לאחר למעלה מארבעים שנות הוראה וכתיבה של מי שזכה לכינוי "אבי הפסיכולוגיה היהודית", מתפנה פרופ' מרדכי רוטנברג לכתיבה אוטוביוגרפית מסוג חדש. כאדם הנטוע במסורת הפסיכולוגית, אך שואב את השראתו מן המקורות היהודיים, חוזר רוטנברג לסיפור יציאת מצרים כדי להבין את טבע האדם, את טיבו של המסע האנושי ואת חייו שלו.

החיים כמסע תנ"כי מציב מודל פסיכולוגי ייחודי הרואה בזיכרון יציאת מצרים מעין צו קטגורי לצאת יום-יום ממוסר העבדים של ה"מצריות" אל המצב היצירתי של ה"מדבריות", אל ה"פאטה מורגנה" היצרית פורצת הגבולות. בתום תקופה זו, האדם מוזמן להיכנס  ל"ארץ" ולחבור אל ה"יישוביות" ואל היצרנות. אך כדי לא להישאב לשאננות האורבת לו, ממליץ רוטנברג לחזור מדי פעם ל"מדבר", כפי שעשה בעצמו, בחייו כמו בספריו.

בהומור, בשנינות וברוחב דעת, פורש רוטנברג את סיפור חייו  השזור בתיאוריית ה"מדבריות". תקופות חייו השונות, מסעותיו בעולם וקורותיו באקדמיה הירושלמית מסופרים על רקע עולמה העיוני של הפסיכולוגיה המודרנית, שאיתה הוא  גם מתפלמס.

פרופ' מרדכי רוטנברג מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים הוא חתן פרס ישראל (התשס"ט) לחקר העבודה הסוציאלית ועומד בראש מכון רוטנברג - המרכז לפסיכולוגיה יהודית על שם בנו בעז. כתיבתו עוסקת בקשר שבין תורת הנפש היהודית לתיאוריות פסיכולוגיות. זהו ספרו השנים-עשר.



מחיר מבצע לרגל צאת הספר

לרגל המאורע, ניתן לרכוש גם את ספריו האחרים של פרופ' רוטנברג במחירי מבצע:

The Trance of Terror

על החיים והאלמוות

  •         רכישה ישירה ללא דמי משלוח בבית הוצאת ראובן מס, רח' הע"ח 7 ירושלים,
  •         לרכישה מדוורת יש להוסיף 10 ₪ עבור דמי טיפול ומשלוח לכל הזמנה.






מכון רוטנברג
מכון רוטנברג רח' הרב הרצוג 75 ירושלים 9262226 טל: 02-6241998   פקס: 02-563-0007

בניית אתרים רביון   Rivyon.com